ומה הסיפור שלך ?

סיפור איננו רק סיפור!!, יש בו הרבה מעבר. הוא משקף את זהותינו ומושפע ממי שמקשיב לנו.

היכולת לספר סיפורים הינה יכולת עימה נולדנו ואנו משפרים ומפתחים אותה עם הגיל. סיפור סיפורים בגיל הילדות הינו תירגול של מיומנויות סיפור סיפורים ולמידה של קישור בין כל הפרטים הנוגעים להתנסות המסופרת. לעומת זאת, סיפור של סיפורים בגילאים מאוחרים יותר, משקף אלמנטים של זהות עצמית ועל-כן, משמעותן היא הרבה מעבר מתירגול מיומנויות בלבד.

תקופת גיל ההתבגרות המאוחרת ותקופת הבגרות המוקדמת (גילאי 18-35), הן תקופות בהן לסיפור סיפורים, השפעה משמעותית על פיתוח הזהות העצמית. כלומר, סיפור הסיפורים, מהווה כלי מהותי בגיבוש הזהות. סיפורים מתקופת גיל זו, מהווים את "החומר" ממנו מורכב העצמי שלנו. בעת סיפור הסיפור אנו מייצרים את המשמעויות של ניסיון החיים והאירוע המסופר ובכך מהווה הסיפור חוט מקשר בין האירוע שקרה בעבר לבין הפרשנות שניתנת לו ומתייחסת לעתיד.

יחד עם זאת עלינו לשים לב, כי עם הגיל יכולת זו הולכת ומשתכללת. לכן כאשר מדובר במתבגר, הסיפור שיספר יהיה דל בפרטים, קצר וממוקד. לעומתו בגילאים בוגרים יותר, אנו נשמע סיפורים עשירים בפרטים ובעומק.

אבל לא רק לסיפור יש תפקיד בעיצוב הזהות של המספר, אלא גם לאופן בו המקשיב, מקשיב לסיפור. עצם ההקשבה משפיעה על הפרשנות של מספר הסיפור, למידע שהוא מתאר. מקשיב שמאופיין בהקשבה פעילה, ישמע סיפור מעמיק, מפורט ובעל משמעויות רבות. לעומתו מקשיב מפריע, כלומר כזה העסוק ב"דברים אחרים" תוך כדי שמיעת הסיפור, ישיג תוצאות הפוכות. הסיפור שיסופר, יהיה דל בפרטים, רזה במשמעויות ותמציתי ביותר. שימו לב מספרי הסיפורים אינם מודעים להשפעה של איכות ההקשבה על איכות הסיפור המסופר. ההשפעה היא בלתי מודעת, אך ישירה.

לכן, לסביבה מקשיבה וכזו המתעניינת בסיפורים, יש תפקיד מרכזי בפיתוח האישיות והעצמי. ככל שהסביבה מעודדת הקשבה, כך הסיפור שיסופר יהיה עשיר יותר בפרטים. כאשר מדובר בגיל ההתבגרות, הקשבה של הדמויות המשמעותיות לסיפורים חשובה בעיצוב הזהות הנרטיבית, למשל: שיח פתוח עם ההורים מייצר תחושת עצמאות ופיתוח זהות עצמית בבגרות.

אז איך להיות מקשיבים פעילים ו"טובים" ?

ראשית להפנים שאנו משפיעים על הסיפור המסופר.

להיות שם כלומר, כאשר מספרים לנו סיפור, להקשיב במלוא מובן המילה, לפני שאנו עונים/מגיבים/שואלים שאלות, רק להקשיב זיכרו, ככל שנקשיב יותר, נשמע יותר!.

להסתכל בעיניים, להשתמש בשפת גוף, להנהן.... שימו לב, כי שפת הגוף שלנו משדרת את מה שאנו חושבים. כך שגם אם אנו לא אומרים, יכול המספר ללמוד על מחשבותינו. לכן, צריך לשים לב לתגובות הבלתי מילוליות שלנו. ככל שהן יעודדו הקשבה לסיפור, כך נשמע סיפור משמעותי ועמוק יותר.

לשקף את מה שאנחנו שומעים ורואים.

אם מדובר ברצון של המספר לשמוע את דעתינו, אז לפני שאנו מביעים אותה, לשאול אותו שאלות כגון: מה הוא מציע לעשות?/ מה הוא חושב לעשות?......

כדי לעודד שיתוף בסיפורים נוספים בעתיד, שתפו את המספר בחוויה שלכם משמיעת הסיפור ומעצם השיתוף שלכם בסיפור שלו. זה גם יתן תחושה טובה למספר וגם יעודד שיתוף שלכם כמקשיבים בעתיד.

 

___________________________________________________________________

ביבליוגרפיה:

Pasupathi.M., Hoyt.T. (2009). The development of narrative identity in late adolescence & emergent adulthood: The continued importance of listeners. American Psychological Association. Vol 45. No 2, pages 558-574.


ליאת רמתי-נבון
מנכ"לית עצמאי בשטח - פיתוח ארגוני והנחיית סדנאות
משרד – 054-9204645 סלולרי - 054-5914441 -  - http://www.selfid.co.il  lramatinavon@selfid.co.il
- פייסבוק - http://www.facebook.com/Howtochoose

 


 

 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798