שתיקה בשיחה

כך זה גם עם שתיקה בשיחה. המשמעות של שתיקה באמצע שיחה עסקית משתנה מתרבות אחת לשנייה ואפילו בתוך אותה תרבות, הכל תלוי בהקשר. אנשי עסקים צפון אמריקאים ימהרו למלא את החלל בדיבור כי השתיקה נתפסת אצלם כדבר שלילי. האמריקאים דוגלים בתקשורת ישירה, כזו שבה נוטים לדבר יותר מאשר להקשיב.

בקצה השני יש את היפנים, אשר מאמינים ב"הרנגאי" (Harangei) - תפיסה תרבותית בה מאפשרים שתיקות ארוכות במהלך שיחה. היפנים מאמינים שכוונות עוברות גם באמצעות שתיקות. כמובן שהיפנים מדברים, אבל הם דוגלים בהקשבה עמוקה ונותנים לעצמם זמן להרהר בשאלות שמופנות אליהם ולפני שישיבו.

תארו לעצמכם סיטואציה עסקית בין צפון אמריקאי ליפני - בכל פעם שהקולגה היפני שותק, האמריקאי קופץ עם מילים. האם לדעתכם שיחה כזאת תהיה פורה? לא משהו, כי האמריקאי יחשוב שהיפני שותק כי הוא לא מסכים או כטקטיקה של משא ומתן, וכך האמריקאי עלול להפסיד עמדה שתחבל במינוף העסקה.

בין שני הקצוות הללו של סגנון תקשורת ישנו ספקטרום שלם של תפיסות לגבי שתיקה, ומומלץ ללמוד מה משמעות השתיקה ואיך היא באה לידי ביטוי כשמתנהלים בזירה הגלובלית. אבל רגע לפני בניית המודעות לשתיקה, בואו נברר במה צריך להיות מודעים.

האם שתיקה היא שלילית או חיובית?

ביפן שתיקה נחשבת כאות לכבוד כי היא מעידה שהצד השני חושב על מה שנאמר. בפינלנד שתיקה מסמלת מעורבות, הפיני רוצה לשמוע ולהבין את כל המסר לפני שיגיב. באפריקה כשאנשים מרגישים די נוח אחד עם השני אין חובה לדבר.

כל מה שחיובי בארצות הללו נתפס כשלילי בספרד שם שתיקה מצביעה על בושה או חוסר אמון. גם בארה"ב שתיקה בשיחה פירושה לעיתים בלבול, חוסר שביעות רצון או חוסר עניין.

איך שתיקה משקפת סגנונות תקשורת שונים?

שתיקה נפוצה יותר בתרבויות בהן סגנון תקשורת הוא מעורפל ולא ישיר וכך השתיקה הופכת לחלק מאוצר המילים. אפריקה, אסיה, דרום אמריקה ומדינות ערב נמנים בין התרבויות בהן סגנון התקשורת מסתמך על מסרים בלתי מילוליים. בתרבויות כמו אוסטרליה, אירופה המערבית וצפון אמריקה, שם התקשורת היא ישירה ושם מסתמכים על מילים ליצירת בהירות בשיחה, שתיקה היא פחות אופיינית. כמובן שבכל כלל יש יוצאים מן הכלל כמו למשל באיטליה ובישראל נוהגים לא מעט לקטוע ולדבר תוך הדברים של האחר.

האם יש יותר ממשמעות אחת לשתיקה?

כמו שמילים משתמעות לעיתים לשני כיוונים כך גם לשתיקה יש משמעויות שונות וכשזה קורה אנו צריכים להסתמך על רמזים בלתי מילוליים כדי לפענח את הכוונה. כשאמריקאי מביע חוסר שביעות רצון, הוא מקמט את מצחו או לא יוצר קשר עין. כשאתה מאותה תרבות אתה באופן אינסטינקטיבי יודע לפענח את הרמזים הללו. אנשים מתרבויות שונות אולי יתקשו יותר. בצרפת השתיקה קלה מאוד לפענוח ויש לה משמעות אחת בלבד – "לא הבנתי את דברייך."

לסיכום, זה לא הדרכון שלנו שיקבע כיצד נגיב ו/או נתייחס לדבריו של האחר. חשוב להבין הבדלים בנורמות תרבותיות, חשוב גם לזכור שבסוף, אנשים הם אינדיבידואליים וייתכן שהושפעו מתרבויות שונות מתרבות המקור שלהם.

פורסם לראשונה ב- StartIsrael


* אהרונה משכיל, מייסדת ושותפה ב TrainingCQ, מומחית לייעוץ וליווי בין-תרבותי. בעלת יותר מ- 20 שנות ניסיון בתחומים בין תרבותיים גלובליים. אהרונה ייסדה את תחום ההדרכה לאינטליגנציה בינתרבותית Cultural Intelligence בישראל ומעבירה הרצאות ותהליכי ליווי בארגונים וחברות המאפשרים למקסם קשרים עסקיים מול גורמים בחו"ל. www.trainingCQ.com

 
 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798