האם עובד שיעדר בתשעה באב מעבודתו, זכאי לשכר עבודה?

 
מועדי ישראל נקבעו בסעיף 10א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התשי"ח-1948 - שני ימי ראש השנה, יום כיפורים, יום ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות (סה"כ 8 ימים). כמו כן, הוגדר גם יום העצמאות כיום חג (סה"כ - 9 ימים).
 
תשעה באב אינו נכלל בין מועדי ישראל הנ"ל. במקרים מסוימים הסכם קיבוצי, צו הרחבה, נוהג במקום העבודה או חוזה עבודה אישי - קובע זכאות להיעדרות עובד מהעבודה בתשלום ביום בחירה (ט' באב או כל יום אחר), למשל:
 
צו הרחבה בענפי היבוא, היצוא והמסחר בסיטונות קובע:
 
"נוסף לחופשתם הרגילה יהיו העובדים חופשיים בימי חג ומועד הבאים … וכן - יום בחירה אחד מתוך החגים: פורים, הושענא רבא, ערב יום כיפור, אחד במאי, תשעה באב, יום הזכרון וכל יום שיוכרז עליו כשבתון במדינה".
 
לפיכך, לעובד שאין זכות ליום בחירה כמפורט לעיל, תשעה באב הינו יום עבודה רגיל. יחד עם זאת, עפ"י סעיף 6 לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951, עובד רשאי לבחור לקחת יום חופשה בתשלום ביום זה (שהינו אחד מהימים המנויים בתוספת לחוק חופשה שנתית מהם רשאי העובד לבחור לקחת יום חופשה אחד) על חשבון החופשה השנתית שלו, ובלבד שהודיע על כך למעבידו 30 יום מראש לפחות.
 

* המאמר לקוח מתוך הספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו"ד הילה פורת, בעלת משרד המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים : "דיני עבודה - המדריך המלא" ו-"הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה".

 
 
http://www.hrm.co.il | Powered by Tafnit Websystems 972-54-4780798