חיפוש באינדקס חברות
 
חיפוש מאמרים
 
חיפוש בפורום משאבי אנוש
מאמרים וכתבות בניהול משאבי אנוש, הדרכה, תגמולים והטבות.
 
תגיות ( לחצ/י על התגית הרצויה לצפיה ברשימת מאמרים בנושא נדרש )
משאבי אנוש, הדרכה, תזונה, אינטרנט, גרפולוגיה, DIVERSITY, דיני עבודה, ניהול, ארגונומיה, Coaching, גיוס, בטיחות, מכירות, תקשורת, ניהול ישיבות, שימור עובדים, ניהול השינוי, תגמולים והטבות, גלובליזציה, חשיבה יצירתית, הטרדה מינית, הפעלות, טכנולוגיה, Balanced Scorecard, אחריות חברתית, רווחה, CRM, שירות, שיווק, איכות, Relocation, הערכת עובדים, מיתון והתייעלות, WLB, ניהול מו``מ, אסטרטגיה, NLP, אבטחה ובטחון, תקצירי תיזות, ניהול פרויקטים, ביטוח, QRM, ניהול סיכונים, מעילות, חגים, פרזנטציה, איכות הסביבה, קריירה, גישור וניהול קונפליקטים, ניהול זמן, פינה מהסרטים, מנהיגות, בריאות העובד, מיחשוב, דור ה Y, יח``צ, חיסכון בעלויות, אבחון, תדמיתנות, נגישות, מסים, שכר, התארגנות עובדים, צדק חברתי, חירום, הגיל השלישי, Talent Management, אתיקה, העסקת חרדים, קוד לבוש, פיתוח ארגוני, כלכלת המשפחה, פנסיה, פרישה, התעמרות, CQ- Cultural Intelligence‏, מיזוגים ורכישות, מנויים חדשים, Global,
מאמרים - משאבי אנוש
משאבי אנוש משאבי אנוש
מועדון הטבות ארגוני HR SHOPS
 
HR2Day רישום לניוזלטר
כניסת משתמשים רשומים
שם משתמש
סיסמה
 
 
 
 
 
17/11/2019
 
 
 
חובת דיווח על מעילה
חזור לרשימה
 
תאריך: 14/10/2010
כותב: רו``ח עופר אלקלעי, מוסמך במשפטים, CIA, CFE
כתובת דוא"ל:  ofera@almo.co.il
 
במרבית המקרים בהם מתגלות מעילות בארגון, מתעוררת בשלב זה או אחר השאלה האם קיימת חובה לדווח למשטרה ולהגיש תלונה וכן האם הגשת תלונה תועיל לארגון. בפועל במרבית המקרים בארץ לא מוגשת תלונה במשטרה משיקולים שיפורטו בהמשך. היקף המקרים המדווח למשטרה עומד מניסיוני בטיפול במעילות על פחות מ- 20%. כאשר על פי מחקרים שנערכו על ידי לשכת בוחני המעילות (association of certified fraud examiners), עולה כי אחוז המקרים המדווח למשטרה עומד על כ .75%. במסגרת פרק זה יוצגו ההיבטים החוקים של הגשת תלונה במשטרה וכן השיקולים בעד ונגד הגשת תלונה.


חובה חוקית
במסגרת הדיונים לגבי הצורך בהגשת תלונה במשטרה נשמעים לא אחת הטיעונים הבאים: מעילה הינה עבירה מסוג פשע המחייבת הגשת תלונה, מעילה מהווה עבירה של מרמה וזיוף המחייבת דיווח למשטרה, מעילה הינה עבירה פלילית המחייבת הגשת תלונה או גוף המקבל מימון ציבורי מחויב בהגשת תלונה בכל מקרה חשד למעילה.

למרות שרבים, נוטים לחשוב כי קיימת חובה להגיש תלונה הרי שמבחינה חוקית אין בחוק העונשין או בחוק אחר, כל חובה חקוקה להגיש תלונה במשטרת ישראל על מעילה שהתגלתה. עיון מעמיק בחוק העונשין מוצא כי קיימים סעיפים רבים הדנים בעבירות שונות על החוק והקשורות לביצוע גניבות, מעילות, ופעולות מרמה. עם זאת לא מצא המחוקק מקום להתערב ולחייב אדם או ישות משפטית אחרת, להגיש תלונה על ביצוע מעילה. במקרה בו נגנב לאדם רכוש כלשהו אין כל חובה להתלונן. בדומה, סבר המחוקק כי גם בארגונים אין מקום לחייב בהגשת תלונה. נושא הגשת התלונה לטיפול משטרתי הושאר לשיקול דעתו של כל אדם או ארגון בהתאם לשיקול דעתם ורצונם.

נשאלת השאלה מהיכן נובעת הטעות הנפוצה כל כך כי קיימת חובה כאמור. התשובה לכך נעוצה לדעתי בבלבול הקשור לסעיף 262 לחוק העונשין - אי מניעת פשע. סעיף זה קובע כדלהלן:  "מי שידע כי פלוני זומם לעשות מעשה פשע ולא נקט כל האמצעים הסבירים למנוע את עשייתו או את השלמתו, דינו - מאסר שנתיים".

מניתוח הסעיף עולה כי החובה החוקית קיימת רק במקרה של ידיעה על פשע העומד להתרחש ולא על פשע שכבר אירע. חשוב לציין כי רק במקרה של מרגלית הר שפי, הורשע אדם לפי סעיף זה. הסיבה לשימוש הנדיר בסעיף זה נובעת מהקושי להוכיח את מרכיב הידיעה, של אדם לגבי פשע שעומד להתרחש.

נשאלת השאלה האם הדין הנ"ל נכון לכל סוגי החברות. פרטיות, ציבוריות, עמותות, אגודות שיתופיות וגופים ציבוריים.
בחברה פרטית אשר לציבור אין עניין בה, ברור ההיגיון שלא לחייב את בעלי המניות לפנות למשטרה. לעומת זאת בחברה ציבורית האם יתכן כי לא ידווח על מעילה? כאמור בחוק העונשין לא קיימת דרישה להגשת תלונה. גם בתקנות ניירות ערך ובחוק החברות לא קיימת דרישה כאמור. עם זאת חשוב לציין כי קיימת דרישה להוצאת דיווח מידי לרשות לניירות ערך במקרה ומדובר באירוע מהותי שיש לו השפעה על הדוחות הכספים, פעילות החברה או מצבה הכספי. גילוי מעילה בהיקף מהותי בהחלט דורש דיווח מידי לבורסה. עם זאת קיים פער גדול בין הפרקטיקה לבין המציאות. למעט מקרים בהם לא ניתן להסתיר את היקף המעילה נוטה הארגון שלא לדווח לרשות לניירות ערך. הטענה שמועלה בדרך כלל הינה כי היקף המעילה עדין לא ברור ויש להמתין לקבלת תוצאות החקירה. לאחר קבלת המידע מתנהלים דיונים להחזר כספי מהמועל או מחברת הביטוח כך שעולה הטיעון שהיקף המעילה הינו מהותי.

לגבי גוף ציבורי קיימת בעיקר הנחיות לגבי הגנה על חושפי שחיתיות ודיווח על חשדות לאי סדרים. נושא הדיווח למשטרה לא נכלל בהוראות התקשיר או בהוראות אחרות. במצב של חשד למעילה על העובד לפנות לממונה על הגורם החשוד. אין בכללים המפורטים לחייב את העובד או את הארגון להתלונן במשטרה.

 יתרונות וחסרונות בהגשת תלונה למשטרה
כאמור אין חובה להגיש תלונה במשטרה. לאור האמור הפניה למשטרה תעשה לרוב במקרה שהדבר יקדם את האינטרסים של הארגון בטיפול במעילה. במצב בו החסרונות עולים על היתרונות יעדיף הארגון שלא לפנות למשטרה ולטפל בנושא בכוחות עצמו. להלן יוצגו שיקולים בעד ונגד:

שיקולים נגד

היבט פרגמטי
מנהלים רבים מודעים לכך כי הגשת תלונה במשטרה וחקירה של גורמי האכיפה ייקחו זמן רב. עד להשלמת החקירה והגשת כתב אישום עוברים לעיתים מספר שנים. לאחר מכן עד שמסתיימים הדיונים בבית המשפט עוברות עוד כמה שנים. בנוסף למרות הגשת התלונה וכן תביעה אזרחית אין כל ביטחון כי כספי המעילה יוחזרו לארגון. יותר מכך, לעובד שמעל אין כל אינטרס להחזיר את הכספים למעביד לאחר שהוגשו נגדו תביעות אזרחיות ותלונה במשטרה. לאור האמור לעיל במצב של גילוי מעילה מתנהל לרוב בשלבים הראשונים, משא ומתן בין המועל ועורך הדין המייצג אותו לבין הארגון. העסקה שמתגבשת לרוב היא החזרת חלק מכספי המעילה בתמורה לאי הגשת תלונה במשטרה. לארגון החיסכון בזמן ובמשאבים וקבלת חלק מכספי המעילה באופן מידי, שווה לעיתים את הפשרה עם המועל ואי הגשת תלונה במשטרה.

פגיעה במוניטין החברה
סיבה נוספת לחוסר הרצון של ארגונים לדווח למשטרה על המעילה נובעת מחשש מוצדק לפגיעה במוניטין הארגון. פרסום נרחב בעיתונות על מעילה שהתגלתה בהחלט לא מוסיפה למוניטין הארגון, כגוף מסודר המתנהל בצורה תקינה. העובדה שלרוב לא ניתן לשלוט בתוכן הפרסום, מדאיג את הארגון ששמא הארגון יוצג באור שלילי. בארגון אשר מציג תדמית נקיה של מנהל תקין עלולה כתבה לפגוע במוניטין שנבנה במשך שנים.

חוסר אמון במשטרה ובמערכת הצדק
במצב בו משטרת ישראל מתמודדת עם בעיות הביטחון השוטף, קיימת ירידה ברורה ביכולת להגן על האזרח הקטן בפני הפשיעה הגוברת ועל כמה וכמה ביכולת לטפל בפשיעה של הצווארון הלבן. מעילות מטיבן, הינן מורכבות, מצריכות לעיתים השקעה של מאות שעות חקירה של אסמכתאות. שעות כאמור אינן תמיד זמינות והתוצאה היא, חקירות אשר נמשכות שנים. בין עורכי הדין שעוסקים בתחום הצווארון הלבן קיימת אמרה, "הדרך הטובה ביותר לקבור תיק היא להעביר אותו לטיפול המשטרה". גם מערכת המשפט אשר אמורה לטפל בהגשת כתבי האישום, לא נמצאת במצב טוב יותר. מערכת המשפט בארץ נמצאת בעומס כבד, אשר גורם למצב בו תיקים מתנהלים במשך שנים עד לסיומם. מצב בו עובר פרק זמן של למעלה משנה בין דיון לדיון אינו חריג כלל ועיקר במחוזותינו.
בנוסף לבעיית הזמן קיימת גם חוסר שביעות רצון אצל מנהלים רבים בכל הקשור לענישה של עבריני צווארון. במסגרת השיקולים של הפניה למשטרה מועלות לא אחת טענות כי הענישה של מועלים היא לרוב קלה ואינה מספקת. החשש כי לאחר השקעה של זמן וכסף רב בהליכים המשפטים, בסופו של דבר יקבל המועל עבודות שרות, מספיק כדי להוציא את הרוח מהפרשים של הארגון. גישה סלחנית כלפי עבירות צווארון לבן, ועונשים על תנאי או עבודות שירות, מקטינה את האמון במערכת הצדק, ומהווה גורם מרכזי בשיקול שלא להעביר את הטיפול למשטרה.

הודאה בכישלון
גילוי מעילה בארגון מהווה הודאה כי הבקרות הקיימות בחברה לא ביצעו את תפקידן. האחראים על אותן בקרות בארגון נאלצים להתמודד בנוסף לטיפול במעילה גם באלמנט של הסברים מדוע כשלו הבקרות וכיצד לא התגלתה המעילה. פרסום מעשה המעילה מחוץ לארגון עלול לגרום למנהלים נזק אישי ולפגוע כתוצאה מכך בסיכוי שלהם לקידום בארגונים אחרים. מעטים המנהלים, ללא קשר לאחריותם הישירה למעילה בארגון אשר מעונינים שיזכירו להם כי בארגון בו עבדו התרחשה מעילה. סגירת הפרשה בתוך החברה ללא פרסום, חוסך הסברים והתנצלויות בהמשך הדרך.

פגיעה בשווי החברה
במקרים בהן מתגלות מעילות, קיים חשש שפרסום המקרה יביא לירידת שווי מניותיה ופגיעה במשקיעים. הבורסה אינה אוהבת אי וודאות ובוודאי לא ידיעות על אי סדרים כספיים. לעיתים גם קיים חשש אצל המשקיעים כי דווח רק על המתחייב וממדי ההונאה היו גדולים יותר, כפי שקרה בעבר במספר חברות.

עזיבת לקוחות
בחברות המטפלות בכספים והשקעות שונות של לקוחות, כגון בנקים, חברות ברוקרים וכד', עלולים הלקוחות לפרש את מקרה המעילה שהתגלה כאיום על בטחון כספים. הדבר עלול להביאם למשוך את כספם ולהשקיעו באמצעות גורם אחר. בעבר הלא רחוק חזינו באלפי חוסכים צובאים על דלתות בנקים בהם התגלו חשדות להונאות.

פגיעה במוראל העובדים
ביצוע חקירה מקיפה של האירוע בחברה מצריך תחקור עובדים על ידי המשטרה. תמונות של חוקרי המשטרה שפושטים על הארגון ומחרימים חומר אינו תורם לעבירה בארגון. בנוסף כל עוד נמשכת החקירה, רואים עצמם חלק מהעובדים במחלקה בה בוצעה המעילה, בחזקת חשודים פוטנציאלים. מחול השדים המתרחש סביב החקירה המשטרתית אינה תורמת למורל העובדים וההנהלה ולהתנהלות השוטפות עד סיום החקירות.

שיקולים בעד

חוסר הרתעה
אחד ממנגנוני הבקרה הפנימית הינו הרתעה. טיפול פנימי, שמסתיים בדרך כלל בפיטורי העובד ללא פיצויים, אינו מהווה הרתעה משמעותית, במיוחד כאשר סכום המעילה לא הוחזר לחברה והעובד עבר למקום עבודה חדש. טיפול פנימי ללא הגשת תלונה למשטרה מעביר מסר לעובדים כי החברה נוהגת בגישה סלחנית לאירועים אלו ואולי חוששת ממידע המצוי ברשותו של המועל. אי העברת המקרה לטיפול המשטרה מהווה איתות לעובדים אחרים כי ניתן למעול ללא סיכון גדול דבר שמביא בטווח הארוך לעוד עבירות. עובד שיודע שבמקרה הגרוע ביותר, כי הוא יפוטר עלול לעשות את חשבון הרווח והפסד שלו ולמעול. העברת הטיפול למשטרה לעומת זאת מהווה מסר תקיף כי הארגון מטפל בעבירות בצורה יסודית, ללא שיקולים זרים, למען יראו ויראו.

קצה הקרחון
פעמים רבות מקבלת החברה את הודאת העובד כי המעילה שהתגלתה הינה אירוע חד פעמי, דורשת לקבל את הכסף שנגנב ומפטרת את העובד. סגירת הפרשה באופן הנ"ל ללא חקירה אולי קצרה יותר אולם לרוב אינה נותנת מידע על ההיקף האמיתי של המעילה, שיטת הביצוע, וכן האם היו שותפים נוספים למעילה. הניסיון מלמד כי כמעט תמיד מודה המועל רק במקרים בהם הוא מואשם ולא במקרים נוספים. חקירה מלאה ומקיפה יכולה לגלות כי הודאת העובד או המקרה שהתגלה הינה רק קצה הקרחון של מעילה ארוכת שנים בה מעורבים גורמים נוספים.

חשש מטענות על טיוח
לעיתים השיקולים נגד הגשת תלונה הם רבים יותר מאשר השיקולים בעד. עם זאת מנהלים רבים חוששים כי בעתיד יעלו גורמים שונים טענות נגד שיקול הדעת שהביא לאי הגשת תלונה במשטרה ויטענו כי המנהלים טייחו את המקרה וכיסו על המועל. המרחק מהאשמות אלו להאשמות כי למנהל היה מה להסתיר או קיבל טובה בעד סגירת הפרשה אינה רחוקה. לאור האמור מעדיפים מנהלים לעיתים להעביר את הטיפול למשטרה מתוך מטרה של ניקיון כפים, שקיפות או חשש לטענות של כיסוי וטיווח.

קבלת שיפוי
קיימים ארגון אשר רוכשים פוליסות ביטוח נגד מעילות. בחלק מהפוליסות הנ"ל נכתב כי לצורך קבלת השיפוי על הארגון להגיש תלונה במשטרה. במצב כאמור אין לארגון ברירה והוא נאלץ להגיש תלונה במשטרה גם אם העדיף לא לעשות כן.

חשש מעבירה על החוק
במידה והחברה חוקרת בעצמה את האירוע, היא עלולה לחשוף את עצמה לתביעה משפטית של המועל, כתוצאה מעבירות שבצעה מבלי דעת בחקירת המקרה, כגון: פגיעה בפרטיות, איומים, הוצאת הודאה תחת לחץ ועוד. בנוסף, חשוב לציין כי טיפול לקוי של החברה עלול לחושפה להאשמות על שיבוש הליכי חקירה, במידה וקיים טיפול משטרתי במקרה.

מדיניות הארגון
האלמנט השלישי במשואה של הגשת תלונה במשטרה תלויה במדיניות הארגון. קיימים ארגונים להם קוד אתי או כללי התנהגות הקובעים כי בכל מקרה של מעילה יש להגיש תלונה במשטרה ללא כל שיקול דעת של המנהלים. לעיתים כללים אלו נקבעו במועד הקמת הארגון בלי קשר למי שעומד בראשו במועד המעילה, דבר המביא לטיפול אחיד של הגשת תלונה במשטרה.
בנוסף ישנם ארגונים אשר נתמכים מכספי מדינה או מתרומות. במצב זה מדיניות הארגון כלפי חוץ דורשת שקיפות מלאה בכל הקשור לפעילות הארגון, המטרות אליהן הועברו הכספים ופועל יוצא מכך גם דיווח מלא על כל פרשה של טוהר מידות. הדבר בולט בעמותות לתועלת הציבור בהן נקבעו כללים ברורים בנושא הטיפול במעילות וזאת לאור החשש כי התורמים יראו בעין רעה, מצב בו כספים שנתרמו נגנבו והנושא לא הועבר לטיפול המשטרה.



 רו"ח עופר אלקלעי, מבקר פנימי מוסמך ומוסמך במשפטים
מתמחה בביקורת חקירתית שותף במשרד אלקלעי מונרוב בקרה וניהול סיכונים
www.almo.co.il

 

 
 
להוספת תגובה לחצ/י כאן      להדפסה לחצ/י כאן

תגובות:
 
פורום משאבי אנוש | המכללה למשאבי אנוש | דרושים – משאבי אנוש | משאבי אנוש | משאבי אנוש מועדון הטבות | פורום תגמולים והטבות
בניית אתרים תפנית: 054-4780798