חיפוש באינדקס חברות
 
חיפוש מאמרים
 
חיפוש בפורום משאבי אנוש
מאמרים וכתבות בניהול משאבי אנוש, הדרכה, תגמולים והטבות.
 
תגיות ( לחצ/י על התגית הרצויה לצפיה ברשימת מאמרים בנושא נדרש )
משאבי אנוש, הדרכה, תזונה, אינטרנט, גרפולוגיה, DIVERSITY, דיני עבודה, ניהול, ארגונומיה, Coaching, גיוס, בטיחות, מכירות, תקשורת, ניהול ישיבות, שימור עובדים, ניהול השינוי, תגמולים והטבות, גלובליזציה, חשיבה יצירתית, הטרדה מינית, הפעלות, טכנולוגיה, Balanced Scorecard, אחריות חברתית, רווחה, CRM, שירות, שיווק, איכות, Relocation, הערכת עובדים, מיתון והתייעלות, WLB, ניהול מו``מ, אסטרטגיה, NLP, אבטחה ובטחון, תקצירי תיזות, ניהול פרויקטים, ביטוח, QRM, ניהול סיכונים, מעילות, חגים, פרזנטציה, איכות הסביבה, קריירה, גישור וניהול קונפליקטים, ניהול זמן, פינה מהסרטים, מנהיגות, בריאות העובד, מיחשוב, דור ה Y, יח``צ, חיסכון בעלויות, אבחון, תדמיתנות, נגישות, מסים, שכר, התארגנות עובדים, צדק חברתי, חירום, הגיל השלישי, Talent Management, אתיקה, העסקת חרדים, קוד לבוש, פיתוח ארגוני, כלכלת המשפחה, פנסיה, פרישה, התעמרות, CQ- Cultural Intelligence‏, מיזוגים ורכישות,
מאמרים - משאבי אנוש
משאבי אנוש משאבי אנוש
מועדון הטבות ארגוני HR SHOPS
 
HR2Day רישום לניוזלטר
כניסת משתמשים רשומים
שם משתמש
סיסמה
 
 
 
 
 
24/10/2017
 
 
 
פוטותרפיה ארגונית
חזור לרשימה
 
תאריך: 13/07/2016
כותב: הראל סטנטון
כתובת דוא"ל:  stantonshows@gmail.com
 

זה קרה לפני מספר חודשים. במסגרת סדנת פוטותרפיה שהנחיתי באחד הבנקים הגדולים, התבקשו המשתתפים לבצע משימה מסוימת. "עליכם לעשות משהו פשוט", אמרתי להם, לצלם שני דימויים. "חשבו כיצד הלקוח בבנק רואה ותופס אתכם, חשבו כיצד אתם רואים את עצמכם מול הלקוח. חפשו תמונה או צרו דימוי, שמבטאים יחסים אלו, הפעילו את המצלמה בנייד והנציחו את אותו אובייקט".

 
כמו תמיד, התקבלו בסוף התהליך שלל תמונות מרתקות שהפתיעו אותי ולא פחות – את המשתתפים עצמם. אבל בין מגוון הצילומים בלטו שתי תמונות, ששיקפו ניגוד חריף על ציר היחסים. תמונה אחת, המשקפת את התחושה של הלקוח כלפי הבנקאי, הראתה מסך ירוק זרחני של כספומט. היה בדימוי הזה משהו קר, רובוטי, גדוש מקשים ומספרים. ממש לא אנושי, סיכמתי ביני ובין עצמי.
 
הדימוי השני היה ההיפך ממנו. העובדת הנציחה את דלת המקרר שממול לכספומט, אליו הוצמדו מגנטים עם תמונות חמות ואוהבות של עובדי הסניף, עם בני משפחותיהם. "כך",  הסבירה לי הצלמת, "אני תופסת את היחסים שלנו, העובדים, כלפי הלקוחות שלנו, או אחד כלפי השני. כמו עם משפחה". כמה חם, חשבתי, כמה אנושי, רגשי וקרוב פיזית.
 
 
 
על טיבה של אותה סדנה ייחודית בהמשך מאמר זה אבל קודם לכל, תמצית קצרה על תולדות ה"פוטו-תרפיה הארגונית". לא במקרה, נבט בי הרעיון במקביל להתרחשות המהפכה הדיגיטאלית. אין זה סוד, שכולנו הפכנו בשנים האחרונות לצלמים חובבים. כן, הצילום הוא האמנות הזמינה והנגישה ביותר, שאינה מרתיעה אנשים מלעסוק בה.
 
נכון, עד לא מכבר ביטאנו את עצמנו בציור, בכתב או בדיבור, אלא שצורות ביטוי אלו – אמנותיות ויצירתיות ככל שיהיו – סובלות ממגבלות האופייניות להן. ראשית, אומר כי ישנם כאלו שדיבור וביטוי הרגש לא קל להם. מעבר לכך, במיוחד בארגונים, חברות ומקומות עבודה רבים, עובדים ומנהלים מצנזרים לא רק את דבריהם אלא גם את רגשותיהם ומחשבותיהם.  גם ציור וכתיבה הינן צורות ביטוי, אך הן עלולות לעורר התנגדות. "אני לא יודע לצייר", יאמרו לי, או: "לכתוב? מעולם לא כתבנו, ומה פתאום עכשיו?" אמנות הצילום איננה "נגועה" במחסומים או בלמים. אנשים המתבקשים לצלם זורמים עם הבקשה, אפילו שמחים בה. מבט מרוכז, התבוננות נוספת, קליק – והסיפור תם ונשלם מבחינתם.
 
אחד מיתרונותיה הבולטים של אמנות הצילום:
 
היא עוקפת קוגניציה. אנחנו מוותרים על שימוש במילים ובוחרים בצורת ביטוי אמנותית החושפת יותר מטפח – באמצעות רגש או אינטואיציה – מרכיבים בעולמנו הרגשי.
 
באמצעות מצלמה, אנו מסירים מעלינו שריונים והגנות. לא פעם, אנשים מופתעים כשהם מביטים בתמונה שזה עתה צילמו. יש משהו תם לב, ילדי ונקי, כאשר אנו ניגשים לצלם תמונה. ההגנות שלנו נושרות. חומות מתמוססות. משהו מהאני הפנימי נחשף, צף ויוצא החוצה. וכיוון שמדובר בתכנים רגשיים, יוצרות התמונות קשר רגשי עמוק בין המשתתפים בתהליך.
 
הצילום הוא נקודת מפגש בין אמנות וטכנולוגיה. עד לפני שני עשורים, חלף זמן ניכר בין ביצוע הפעולה לבין תוצאותיה. תחילה אקט הצילום, אחר כך משלוח הפילם למעבדה, פיתוח התמונה, קבלתה. הפער ההוא הצטמצם ונעלם. היום, לא זו בלבד שהמרחק בין צילום לבין ראיית התמונה הוא שנייה או שתיים. באמצעות קבוצות ווטסאפ, אנחנו שולחים את האמנות הזו למספר רב של חברים. מיני-תערוכת-בזק, אני מכנה את התופעה.
 
המהפכה הדיגיטלית, והעובדה שבידי כל אחד מאתנו מצויה כיום מצלמה זמינה, הובילה אותי ליצור את המושג "פוטותרפיה  ארגונית". אני מוזמן אל קבוצות עובדים ומנהלים, יוצר קשר ראשוני  ובאמצעות בקשה תמימה, לכאורה, "לצלם תמונה או דימוי", מוביל אותם לתוך דינמיקה של "צילום מודע".
 
ומהו אותו "צילום מודע"?
 
אומר כי באקט רגיל של צילום אנחנו מגיבים לפרח יפה, ילד צוחק או נוף מפעים. זהו צילום תגובתי, ספונטני. ב"צילום מודע", אנחנו לוקחים רעיון, תפישה או מחשבה ומשקפים אותם באמצעות צילום. אנו מתחילים במחשבה ומתרגמים אותה בתהליך יצירתי לדמוי ויזואלי. בתהליך הצילום אנו מתרחקים מהמקום הקוגניטיבי ובצורה בלתי מודעת פועלים ממקום של רגש ואינטואיציה לדיוק וחידד האמירה.
 
"הצילום המודע", "המהפכה הדיגיטלית" – אלו הם מושגים שהעסיקו אותי במשך שנים. מתישהו, חלחלה בי ההכרה שלא כולם רואים את אותו הדבר. צורת ההתבוננות שלנו היא שונה. כשהתחלתי לגבש את המושג "פוטותרפיה ארגונית" וליצוק בו תכנים, התחלתי לתרגל שינוי זווית מבט, יכולת לראות סיטואציה או יחסים מפרספקטיבות שונות לגמרי.
 
בעזרת המצלמה, וזוויות הצילום, אני מעניק את החוויה של ראיית הבוס, הלקוח, או הארגון, מזוויות שונות. באופן שכזה, מתרגלים המשתתפים בארגון גמישות, יציאה ממקובעות של שנים, שינוי אפשרי של דפוסי פעולה.
 
למעשה, באותה סדנת "פוטותרפיה  ארגונית", אנו מתרגלים שתי מיומנויות מרכזיות: ראיית תפישת תפקיד / סיטואציה דרך עיניו של "האחר" – קולגה, לקוח, בוס או כפיף.
 
כך, אני מייצר תובנות, המונצחות בתמונות דיגיטליות או מודפסות. אותן תובנות ויזואליות-רגשיות מוגשות לארגון. בהמשך, יבחר הארגון כיצד לתרגם את אותן תובנות לקידום תהליכים, לשינוי דפוסי פעולה, ליצירת מוצרים חדשים (בתחום יחסי האנוש) לגישור על פערים. במקרים רבים, תעשה התערבות נוספת בשלב ההטמעה ושינוי דפוסים בארגון.
 
אם לסכם מאמר זה, ולחזור לסיפור בו התחלנו, אומר כי הבנק בו הנחיתי סדנאות, הלך רחוק יותר. הוא ביקש מעובדיו בסניפים העסקיים (שם מבקרים לקוחות "כבדים" יותר) להיות אחראים ומחויבים לא רק למכירות או לביצוע פעולות פיננסיות. הוא ביקש מהם ליצור חוויה שירות טובה ללקוח. הטמעת הדפוס החדש, הנוגעת למישור הרגשי אנושי, חייבה את ההנהלה לחבר את העובדים בסניפים לתחושות, להתבוננות מזוויות אחרות.
 
תמונת הכספומט הקר, ומולם התצלומים המשפחתיים החמים, יצרו את הדרך לבניית גֶשֶר - אמצעי המסוגל לחבר בין רגשות, מספרים, תוצאות ומבט עין חם.  
 

הראל סטנטון, פוטותרפיסט ארגוני, מרצה וצלם בינלאומי. 
צלם מערכת המגזין "מסע אחר" עם נסיון עשיר של מאות הרצאות וסדנאות בחברות וארגונים בארץ ובועלם. גבר פמיניסט המרצה ומעביר סדנאות להעצמת נשים ומנחה מעגלי גברים.

 

 
 
להוספת תגובה לחצ/י כאן      להדפסה לחצ/י כאן

תגובות:
 
פורום משאבי אנוש | המכללה למשאבי אנוש | דרושים – משאבי אנוש | משאבי אנוש | משאבי אנוש מועדון הטבות | פורום תגמולים והטבות
בניית אתרים תפנית: 054-4780798